קניין רוחני מהווה כל זכות בנכס לא מוחשי פרי יצירתו של אדם. ההגנה עליו נועדה לתמרץ את היוצר להמשיך וליצור מבלי לחשוש מגניבת היצירה. יריעת עולם הקניין הרוחני רחבה וכוללת תחומים שונים כמו פטנטים, סימני מסחר ומדגמים. ההגנה על כל סוג מוסדרת על ידי חוקים ומנגנונים משפטיים שונים כך שיש להשקיע משאבים וזמן בתכנון וניהול ההגנה על כל אחד מהם.

בענייני מיזמים טכנולוגיים, סוגיות קניין רוחני עוסקות לרוב בקוד המקור המהווה את לב הסטארט-אפ. בדין הישראלי, ההגנה על הקוד מעוגנת בחוק זכות יוצרים, אשר מגדיר את הקוד כ"יצירה ספרותית". לאור זאת ניתן לומר במילים פשוטות, שבאותו האופן בו  קמה  לסופר הגנה על ספר שכתב – כך למתכנת קמה הגנה על קוד שפיתח.

במהלך בדיקת הנאותות (Due Diligence) שיקיימו המשקיעים בטרם להשקעה, יבחנו האם כל הזכויות בקניין הרוחני נתונות בידי המיזם, או שישנם גורמים חיצוניים שעלולים לתבוע זכויות אלו, כולן או חלקן, בעתיד. במקרים רבים, בהתאם לתשובה הניתנת לשאלה זו – תיפול ותקום ההשקעה.

על כן, יש לייחס לנושא חשיבות עליונה ולתכנן את אסטרטגיית ניהול הקניין הרוחני כחלק אינטגרלי מהתוכנית העסקית של המיזם. כל זאת על מנת לאפשר התקדמות חלקה בעתיד, גיוס מימון ממשקיעים ומכירת המיזם מבלי להיחשף לתביעות משפטיות.

במאמר זה נסקור בקצרה 5 טיפים לניהול נכון של קניין רוחני, אשר הליכה לאורם יכולה להקנות שקט נפשי למשקיע הפוטנציאלי.

1. מניעת התנגשויות בין הקניין הרוחני של המיזם לבין המעסיק הנוכחי של חבר הצוות.

בתחילת דרכו של הסטארט-אפ, ניתן לצפות שצוות היזמים ימשיך לעבוד במסגרות שונות מעבר לעבודתו במיזם, עד אשר יגויס מימון שיאפשר את העסקתו בהיקף משרה הולם. כפועל יוצא, חברי הצוות יפתחו את הקוד בשעות הפנאי בסיום יום העבודה ולעיתים אף במהלכו, תוך שימוש בפלטפורמות שמציע המעסיק הנוכחי. מצב דברים זה עלול לעורר קושי בהיבט ניהול הקניין הרוחני של המיזם. לפי חוק זכות יוצרים, "המעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת" (ס'34 לחוק). לפיכך, במקרה שבו אחד מחברי הצוות עובד בחברה מאותו התחום שבו עוסק המיזם, במקביל לעבודתו במיזם, עולה חשש שהמעביד יוכל לתבוע זכויות במיזם בעתיד. על מנת להסדיר את הסוגיה, ראשית, יש לבחון את הסכם העבודה של חבר הצוות  עם מעסיקו לצורך הבנת מדיניות הקניין הרוחני הנהוגה באותו מקום עבודה והשלכותיה על המיזם. שנית, ניתן להחתים את המעסיק על כתב ויתור זכויות יוצרים (Waiver) שבו יאשר שהוא מוותר על הבעלות בזכויות ויעבירן למיזם.

2. הוספת סעיף קניין רוחני בהסכם המייסדים.

הסכם המייסדים הוא חוזה בין כלל השותפים המייסדים במיזם, שמטרתו להסדיר את היחסים ביניהם. ההסכם מורכב מהחלטות עובדתיות כמו: הסדרת חלוקת המניות, התחייבות היקף משרה של צוות המיזם וחלוקת התפקידים; וכן, ממנגנונים משפטיים שנועדו להנחות את דרך הפעילות במקרים שבהם השותפים מעוניינים להיפרד, כמו: מנגנון הבשלה (Vesting) וזכות סירוב ראשון. ההסכם יוצר ודאות משפטית כך שלאורו לכולם ברור מה מותר ומה אסור, ולכן לעיצובו משמעויות עסקיות המשליכות על דרך התנהלות המיזם בעתיד.

נדבך נוסף וחיוני לכל הסכם מייסדים הוא הסעיף המסדיר את סוגיית הקניין הרוחני. בסעיף זה  השותפים המייסדים מצהירים ומאשרים שהם מעבירים את כל הקניין הרוחני שיצרו למיזם, וכן שהם מוותרים על תביעה לזכויות אלו בעתיד. בנוסף, רצוי לפרט אודות סוגי הקניין הרוחני עליו אנו מעוניינים להגן, כגון:  תכניות עסקיות, קוד מקור, ידע, know-how , סודות מסחריים ועוד. בדרך זו תוסדר סוגיית הקניין הרוחני בין המייסדים בצורה בהירה שתניח את הדעת של המשקיע הפוטנציאלי.

3. העברת הקניין הרוחני של נותני שירות למיזם.

הסטארט-אפ עתיד להזמין שירותים מקבלני משנה ונותני שירות שאינם עובדים בו. היתרון בשיטת עבודה זו בשונה מהעסקת עובדים פנימיים, הוא בעלויות, שכן לא נוצרים יחסי עובד-מעביד וכך ניתן להימנע מהפרשה לפנסיה, מתן ימי חופש ועוד. על כן, ניתן לצפות התקשרויות שונות ומגוונות, החל מהתקשרות עם גרפיקאי\ת לעיצוב לוגו, דרך חברת הפקה לעריכת סרטון תדמית ועד לחברות Outsourcing  (מיקור חוץ) לפיתוח התוכנה. לצד יתרון שבחיסכון עלויות, יש לקחת בחשבון שכל מערכת יחסים כזו נושאת השלכות משמעותיות בהיבט הקניין הרוחני.

במילים אחרות, יש לוודא שהמיזם הופך להורה היחיד ומקבל את הזכויות על התוצר שנולד. לשם כך, בעת עבודה מול נותני שירות מומלץ לאמץ את הנחת המוצא לפיה הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה לפי הזמנה הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת (סעיף 35(א) לחוק זכות יוצרים). לכן, אם לא הוסכם אחרת, הגרפיקאית תהיה בעלת זכויות בלוגו, חברת ההפקה בעלת הזכויות בסרטון התדמית וחברת מיקור החוץ בעלת הזכויות בתוכנה שפיתחה. הפתרון במקרה זה פשוט: ניתן להעביר את הקניין הרוחני למיזם בדרך של החתמת נותני השירות על כתב ויתור זכויות (Waiver), בו הם מאשרים את הסכמתם להעברת זכויות היוצרים למיזם. חשוב לציין שאותו Waiver טעון מסמך חתום בכתב (ס' 37(ג) לחוק) והסכמה בעל פה לא מספיקה.

4. בדיקת רישיון הקוד הפתוח.

קוד פתוח הינו קוד מקור רגיל שלא נסגר בסיום כתיבתו ולכן מופץ עם אפשרות עריכה ושינוי. סטארט-אפים מרבים להתבסס על קוד פתוח על מנת לחסוך בזמן הפיתוח ועלויותיו הגבוהות. אולם, לצד יתרון זה, קיים חסרון בדוגמת חשש להפרת רישיון השימוש של הקוד הפתוח. ישנם שני סוגים של רישיונות קוד פתוח: האחד, רישיון מתירני, המתיר ביצוע שינויים והרחבות. השני, רישיון מחמיר, המאפשר לבצע שינויים בתנאי שממשיכים להפיץ את הקוד באותו הרישיון, כך שאין לסגור אותו.  על כן, כאשר מחליטים להתבסס על קוד פתוח יש לבחון את רישיון השימוש ולוודא שהוא מהסוג הראשון, כלומר, מתיר שימוש מסחרי. בדרך זו נוכל להימנע מחשיפה עתידית לתביעות.

5. התנהלות נכונה מול משקיעים, יועצים, מאיצים, אינקובטורים ושחקנים נוספים.

עם התקדמות המיזם, הצוות ייעזר ויפתח מערכות יחסים עם גורמים שונים כמו: משקיעים לצורך גיוס מימון, יועצים חזקים בתחום המיזם שכדאי לרתום ל-advisory board וכן מאיצים  ואינקובטורים למיניהם המציעים סל כלים לקידום המיזם, ממנטורים ועד משרדים. פיתוח מערכות היחסים לעיל חיוניות לקידום המיזם, אך יש לשים דגש על ניהול נכון של היבטי קניין רוחני בכל אחת ואחת מהן. לדוגמא, יועץ שנתן שירות למיזם יוכל לדרוש בעבור כך חלק מהזכויות במיזם בעתיד. על כן, הפתרון למקרה זה, הינו החתמה על כתב ויתור זכויות (Waiver) שבו הגורם שבא במגע עם המיזם מאשר ומצהיר שהוא מוותר על זכויות בקניין הרוחני של המיזם. כמו כן, בעניין מאיצים ואינקובטורים, מומלץ לבחון את תקנון המאיץ ולוודא שהוא אינו דורש זכויות בקניין הרוחני של המיזם. בדרך זו, תוכלו להגיע לאקזיט הנכסף מבלי שיצוצו דרישות לא צפויות לתגמול.

לסיכום, במקביל להפנמת החשיבות העליונה שבניהול הקניין הרוחני ויישום הפתרונות המוצעים, מומלץ לאמץ את העיקרון המנחה לפיו יש "לחשוב כמו משקיע". כלומר, להסתכל בפרספקטיבה של משקיע, לאתר נקודות כשל אפשריות עליהן היה עלול המשקיע להרים גבה ולהימנע מהן מראש או לפתור כראוי. לדוגמא, הבניית סעיף מרכזי ומפורט על קניין רוחני בהסכם המייסדים או החתמה על כתב ויתור זכויות של נותני שירות, יועצים ומנטורים. לדעתי, אף על פי שהנדבך המשפטי של סוגיות הקניין הרוחני מוסדר בפועל על ידי עורכי הדין המלווים את הסטארט-אפ, הבנה עמוקה של היזמים בנושא חשובה לצורך תכנון נכון והובלת המיזם בצורה מוצלחת מבלי ליפול במכשולי הדרך.

אין לראות במידע המוצג כייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. המידע עשוי להיות לא מעודכן ולהשתנות בכל עת ללא הודעה מראש או בדיעבד.