קמת בבוקר עם רעיון גאוני לסטארט אפ חדש ואתה בטוח שהוא יביא לך את ה"אקזיט". מלא בהתרגשות אתה רוצה להתחיל למנף את הרעיון, אך אינך יכול לעשות זאת לבד, אתה צריך לגייס עובדים. כמעסיק בחברת הזנק, עליך להכיר סוגיות משפטיות רבות. המאמר בשום אופן לא ממצה את כל הנושאים שעליך לדעת, אלא מעלה סוגיות חשובות שכדאי שתשים לב אליהן.
עין חדה תבחין כי מרבית הכתבות ברשת העוסקות ביחסי עובד- מעביד, פונות אל העובד ומבהירות לו את זכויותיו טרם החתימה על הסכם העסקה. אני מניחה שהסיבה לכך היא שהעובד ככלל, נמצא בעמדה נחותה יותר ומולו עומד המעסיק החזק, המלווה בסוללת עורכי דין. כתבה זו מופנית דווקא למעסיק בחברת סטארט אפ, בייחוד במיזם חדש אשר אינו מלווה בסוללת "כרישים", ורוצה להגן על עסקו בצורה הטובה ביותר מבחינה משפטית.
בכל ענף בתעשייה, מעוגנת ההתקשרות בין עובד למעסיקו בהסכם העסקה המסדיר את תנאי העסקתו של העובד. בענף ההייטק, הסכם זה חשוב במיוחד בשל הרגישות הנלווית עם סוגיות הנוגעות לקניין רוחני, שכר עבודה, סודיות וכדומה.
אז, לפני שאתה מתחיל לגייס עובדים לסטארט אפ שלך, כדאי שתהא מודע לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה המסדיר את זכויות העובדים. הסנקציה על הפרת זכויות עובדים יכולה להיות כספית ואף פלילית, לכן שים לב למספר סוגיות חשובות:
אופן ביצוע התשלום ופתרון מוצע
"הכסף בלבד מניע את העולם". פובליליוס סירוס
כלל בסיסי בהתנהגות ארגונית הוא, שככל שהעובד שבע רצון מעבודתו ותנאיו, תפוקתו תהא גבוהה יותר. עם זאת, חשוב לזכור כי גובה השכר ישפיע על שביעות רצון העובד רק עד לסף מסוים. בקביעת השכר תהא הוגן בהתאם לשווי השוק, עומס העבודה והשקעת העובד.
עובדי הייטק נוטים לעבוד שעות רבות ואף לקחת עבודה לביתם, לכן חשוב להגדיר את מספר השעות שהעובד נדרש לעבוד, זאת בייחוד כאשר המשכורת מחושבת באופן גלובאלי חודשי. נכון שמבחינתך כמעסיק, תרצה שעובדיך יעבדו כמה שיותר. עם זאת, לשעות עבודה רבות יש מחיר-חוק שעות עבודה ומנוחה מחייב אותך כמעסיק לשלם לעובד שכר מינימום ותוספת עבור שעות נוספות, גם אם השכר גלובאלי. התוספת עבור שעות נוספות היא 25% עבור שתי השעות הראשונות הנוספות ו-50% עבור השעות שלאחר מכן או עבור עבודה בשבת ובחגים.
כפי שציינתי, עובדי הייטק נוטים לעבוד רבות מהבית, דבר המקשה עליך, כמעסיק, להבין מהי כמות השעות הנוספות שעליהן אתה נדרש לשלם. הפתרון לכך נמצא בפסק דין דוד אלון נגד בנק ישראל, שם הוכרע כי למעסיק מותר לשלם תשלום גלובאלי עבור שעות נוספות אשר הוגדרו מראש ושאינן חורגות מהמכסה המותרת בחוק. הסדר זה חוקי, בתנאי שהוא אינו פיקטיבי ולא נועד כדי להימנע מתשלום זכויותיו הסוציאליות של העובד. בשל חשיבות הנושא, אמליץ שתעסיק בודק שכר מוסמך שיעזור לך להימנע מטעויות.
הטבות לעובדים- מניות, אופציות ומה שביניהן
כל עובד בחברת הייטק חולם על היום הגדול- יום ה"אקזיט". הציפייה הזו לא בהכרח מתממשת, אך חשוב לעגן בחוזה העבודה מה יקבל העובד בין אם החלום יתגשם ובין אם לא.
"לא כל הנוצץ זהב"
מניה היא נייר ערך, המעניק חלק יחסי בבעלות החברה וערכה נקבע ע"פ ערך החברה. חברה יכולה להחליט כי בעלי המניות שלה זכאים לזכויות שונות, לכן תוכן המניות חייב להיכתב במפורש בתקנון. אופציה משמעה הזכות לרכוש מניות בתנאים מסוימים. אופציות הן נייר ערך מורכב, כיוון שמימושן איננו וודאי. התחייבותו של מעסיק להקצות אופציות לעובדו, משמעה שלעובד ישנה זכות להמיר בעתיד את האופציה למניה, תמורת מחיר מימוש. יש לוודא כי בחוזה ההעסקה מוגדרים תנאי האופציות כגון: מהו מספר האופציות המוענקות לעובד; מהו מחיר מימוש האופציות לקניית מניות; מתי האופציה ניתנת למימוש ועוד. אלו רק מספר תנאים שצריכים להיכלל בחוזה ובכדי להימנע מטעויות, חשוב להיוועץ בעו"ד מומחה.
מעסיקים רבים דוגלים במתן הטבות לעובדיהם כדרך להבעת הערכה על עבודתם הקשה. המונח "הטבה" בדרך כלל מרמז על הטבה כספית, אך ישנן דרכים אחרות בהן ניתן "לצ'פר" את העובדים. בענף ההייטק ניתנות הטבות נוצצות במיוחד, לדוג'- כרטיסים למופעים, מנויים לחדרי הכושר, גני ילדים בחופשים, נופשונים, ארוחות במסעדות וזה רק על קצה המזלג.
הגנה על הקניין הרוחני וסעיף אי תחרות
סוגיית הקניין הרוחני מצויה בכל חוזה העסקה, זאת בשל העניין הרב של המעסיקים בשמירה על זכויות היוצרים בתוצרי הקניין הרוחני הנוצרים ע"י העובד במסגרת עבודתו בחברה. לפי סעיף 34 לחוק זכות יוצרים, ברירת המחדל היא שהמעסיק הוא בעל זכות היוצרים ביצירה שנוצרה בידי עובד לצורך עבודתו ובמהלכה. לכן, זהו סעיף קריטי בחוזה העבודה. המלצתי היא לפרט בחוזה העבודה את הגדרת התפקיד של העובד ולציין במפורש למי שייך הקניין הרוחני אליו הוא נחשף במהלך עבודתו.
ענף ההייטק מאופיין בתחרות עצומה ובתנודתיות רבה של עובדים בין החברות השונות. לכן, בייחוד בענף זה, ישנה חשיבות גבוהה לתניית אי התחרות המגדירה את תקופת הצינון בה אסור לעובד להתחרות במעסיקו הקודם. אפשר להבין את רצונו של המעסיק להגביל את עובדיו להתחרות עמו למשך תקופה מסוימת ולמנוע מהם שימוש בסודות מסחריים שנחשפו אליהם. הרי כל זליגה שכזו עשויה לחסל את התחרות בשוק. עם זאת, בית הדין לעבודה דן לא פעם בהכללת תנאי אי תחרות בחוזה העבודה, אשר עומד פעמים רבות בניגוד לחוק יסוד חופש העיסוק. סעיף 3 לחוק קובע כי "כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד".
למרות חוק חופש העיסוק, הלכת צ'קפוינט מונה רשימה לא סגורה של תנאים אשר בהתקיימם, רשאי המעסיק להגביל את עיסוקו של עובדו לשעבר:
- אם העובד עושה שימוש שלא כדין בסוד מסחרי השייך למעסיק;
- אם המעסיק השקיע משאבים מיוחדים בהכשרת העובד;
- אם העובד מקבל תמורה מיוחדת בתמורה להסכמתו להגבלת העיסוק;
- אם העובד הפר את חובת תום–הלב וחובת האמון.
כלומר, רק בהתקיים אחד מתנאים אלו, רשאי המעסיק להכניס לחוזה העסקה תניית אי-תחרות, כל עוד ההגבלה מידתית ולזמן סביר.
אז יש לך רעיון טוב לסטארט-אפ?
זכור, כי יש המון סוגיות משפטיות הניצבות בפני מעסיקים בכל התחומים ובייחוד מול יזם בחברת הזנק. דרך המלך בהגנה משפטית היא שימוש בשירותיו של עו"ד, אך חשוב שגם אתה תבין מאין מגיעים הדברים. נגעתי בנושאי שכר, קניין רוחני, אי תחרות והטבות לעובדים אך אלו רק חלק מהנושאים המשפטיים שמעסיק צריך לשים לב אליהם. כדי שתחושת ההישג מהעבודה הקשה שלך לא תדעך בגלל תביעה משפטית על זכויות עובדים, חשוב שתקבל ייעוץ משפטי לפני ההעסקה הראשונה.
אין לראות במידע המוצג כייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. המידע עשוי להיות לא מעודכן ולהשתנות בכל עת ללא הודעה מראש או בדיעבד.
