אנג'ל הוא כינוי שניתן למשקיע יחיד פרטי, בעל הון עצמי המעניק מימון לחברות הזנק בשלביהן הראשונים של מחקר ופיתוח, בתמורה לאחוזים בחברה. בשל ההשקעה העצמית בשלב כה מוקדם, קיימת אי וודאות גבוהה ביחס להחזר ההשקעה וכדאיותה.
חוק האנג'לים הוא כינוי שניתן לסעיף 20 שנחקק כהוראת שעה, בחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו- 2012. חוק זה הוא תוצר של שיתוף פעולה בין המדען הראשי, משרד האוצר ורשות המיסים ומטרתו העיקרית, לקדם ולעודד את ציבור המשקיעים להשקיע במיזמים חדשים וחברות צעירות בשלב ה-Seed (השלב הראשוני של פעילות המחקר והפיתוח הטכנולוגי והעסקי), המתקשות לגייס כספים בשל הסיכון הגבוה להחזר ההשקעה. למרות הסיכון הגבוה, קיים אינטרס לעודד השקעות אלו לשם פיתוח וצמיחה של חברות ההזנק המהוות חלק מהותי מצמיחת המשק הישראלי. חוק האנג'לים פונה למשקיע הפרטי, ומעודד אותו להשקיע ע"י יצירת תמריץ כלכלי – הטבות מס בתמורה להשקעה. במילים אחרות, רשות המיסים מאפשרת לראות השקעה זו כהוצאה לצרכי מס וניתן להפחית מהכנסותיו של המשקיע החייבות במס, את סכום ההשקעה בחברות ההזנק. כך, מקטינים את חבות המס של המשקיע היחיד.
המצב לפני התיקון
על אף השאיפות והציפייה שחוק זה אכן יוביל לשינוי משמעותי בענף ויעודד השקעות, בפועל נראה כי הדרישות והתנאים לקבלת הטבת המס, הן עבור האנג'ל והן מצד החברה היו קשים ומגבילים מידי.
מנקודת מבטה של החברה:
למשל, על מנת להכיר בחברה כ"חברת מטרה" המזכה את המשקיע בהטבת מס, עליה לעמוד במספר קריטריונים; עליה להיות:
- חברה ישראלית.
- חברה פרטית – מניותיה אינן נסחרות בבורסה.
- חברה שאושרה כחברת מחקר ופיתוח ע"י המדען הראשי.
- לפחות 75% מסכום ההשקעה של המשקיע ישמשו למימון מחקר ופיתוח.
- לפחות 75% מהוצאות המחקר והפיתוח של החברה במהלך תקופת ההטבה הוצאו בישראל.
- במהלך השנה שבה שולם סכום ההשקעה ובשנה שלאחריה, הכנסות החברה לא יעלו על 50% מסכום הוצאות המחקר והפיתוח שהוצאו על ידה.
- במהלך כל תקופת ההטבה, הוצאות המחקר והפיתוח של החברה יהיו לשם קידום/פיתוח של מפעל בבעלות החברה.
- הוצאות המחקר והפיתוח בכל שנת הטבה, יהוו לפחות 70% מכלל הוצאות החברה.
על החברה לעמוד בתנאים אלו במשך כל תקופת ההטבה העומדת על 3 שנים, על מנת להמשיך ולהיות מוכרת כ"חברת מטרה".
מנקודת מבטו של המשקיע: 
כמו כן, גם המשקיע צריך לעמוד במספר תנאים על מנת שהשקעתו תחשב כ"השקעה מזכה":
- השקעה של יחיד ולא במסגרת חברה או שותפות.
- כנגד ההשקעה יוקצו למשקיע מניות בחברת המטרה באותה השנה.
בנוסף , סכום ההשקעה מצד המשקיע ו"קרובו" לא יעלה על סך 5 מיליון ש"ח.
מדוע הוחלט על התיקון
נראה היה כי קיים חוסר וודאות רב לאנג'ל המעוניין להשקיע בחברת הזנק בכפוף לחוק האנג'לים. בשל בחינת מעמד החברה כ"חברת מטרה" מידי שנה, משקיע היה עלול לאבד את הטבת המס ואף גרוע מכך, אילו היה דורש את ההטבה עבור כל סכום השקעתו בשנת המס הראשונה, ובמהלך השנתיים הבאות החברה לא עמדה בתנאים הנדרשים לעיל; לרשויות המס הייתה היכולת לדרוש את כספי ניכוי המס באופן רטרואקטיבי.
נראה כי חוק האנג'לים לא הצליח לממש את מטרתו, ואכן במהלך 4 שנים אושרו 122 השקעות בהיקף של 500 מיליון ש"ח. כדי להגדיל את וודאותם בחרו ציבור האנג'לים לפנות להשקעות בחברות וותיקות ומבוססות בעלות סיכון השקעה נמוך יותר.
השינויים בחוק לאחר התיקון
ועדת הכספים של הכנסת אישרה את הצעת שר הכלכלה ושר האוצר לתיקון חוק האנג'לים במסגרת הוראת שעה החל מינואר 2016 ועד ל- 31.12.2019. תיקון החוק נועד להקל על קבלת הטבת המס עבור האנג'לים, ובמקביל ליצור וודאות למשקיע כבר בשלב ההשקעה, וזאת בשונה מהוראת השנה הקודמת.
להלן שינויים מהותיים ומרכזיים ביחס לחוק הקודם:
- הכרה בחברה כ"חברת מטרה" בבחינת התנאים הנדרשים, תעשה רק בעת כניסת המשקיע ולא תבחן בכל שנה מחדש במשך תקופת ההטבה. שינוי זה נועד לייצר כדאיות השקעה עבור המשקיע לטווח הארוך.
- הוספת מסלול השקעה נוסף עבור "חברה מתחילה", בכפוף לתנאים הנדרשים הנבחנים במועד ההשקעה וכן בכל שנת מס מחדש. כך למשל:
– חברה שהתאגדה בישראל והשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל.
– חברה מתחילה היא חברה שרואה החשבון שלה אישר כי במועד ההשקעה טרם חלפו 48 חודשים מיום התאגדותה/שטרם חלפו 12 חודשים מתום תקופת הסיוע שקיבלה החברה במסגרת מסלול שמפעיל המדען הראשי, אם קיבלה סיוע.
– היקף המכירות הכולל שלה, הוצאותיה והיקף ההשקעות שנעשו בה מיום התאגדותה עד מועד ההשקעה אינם משמעותיים.
מסלול זה עניינו הטבת מס בשל השקעה בחברות המצויות בשלבי פעילות ראשונים על בסיס הענקת תמריץ של וודאות בכדאיות ההשקעה.
- אם החברה אינה עומדת בתנאים הנדרשים הן ביחס ל"חברת מטרה" והן ביחס ל"חברה מתחילה", היא זו שתישא בהחזר הכספי למס הכנסה ולא המשקיע שיצטרך לשאת בהחזר רטרואקטיבי.
- בוצעה הרחבה של מעגל המשקיעים האפשריים, כך שהגדרת משקיע תכלול גם שותפות של יחידים ולא יחידים.
- בוצעה הפחתה של שיעור המינימום להוצאות מחקר ופיתוח של חברה בישראל ל-50% במקום 75%.
פנינו לאן?
התיקון לחוק האנג'לים מסייע לחברות ההזנק וציבור המשקעים בכך שהוא מקל בדרישות להכרה בחברה כ"חברת מטרה" ולהכרה בהשקעה כ"השקעה מזכה". התיקון מאפשר רמת וודאות גבוהה יותר עבור כדאיות העסקה ועשוי לעודד השקעות בחברות צעירות.
ההשקעות בחברות ההזנק לא רק שיעזרו לחברות בשלבי גיוס הכספים, אלא ייתכן ויהוו עוגן כלכלי ועסקי אשר ישאיר את פעילותן בארץ ויחזק את המשק הישראלי ואת ישראל כמעצמת היי-טק. ובכל זאת, אל לנו לשכוח שהקלות ברגולציה עלולות להוביל לניהול כושל ולניצול של פרשנות דרישות החוק.
המציאות היא שתקבע האם אנו עומדים בפניי עידן חדש של צמיחה וחיזוק חברות ההזנק והרחבת מעגל המשקיעים היחידניים העונים לכינוי: "אנג'לים". תהא התוצאה שתהא, אין עוררין על כך שתחום זה רכש את מעמדו הציבורי בצדק. חשיבותו ברורה לכל הנוגעים בדבר, אשר לא בכדי מנסים לקדם את מגמת ההשקעה והפיתוח של חברות צעירות.
אין לראות במידע המוצג כייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. המידע עשוי להיות לא מעודכן ולהשתנות בכל עת ללא הודעה מראש או בדיעבד.
