לאחרונה, פורסמה תמצית החלטת מיסוי העוסקת בזכאות להטבות מס בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט-1959 (להלן: "החוק"), ביחס לסטרטאפים קטנים. זאת, בהמשך לשינוי עמדתה הפנימית של רשות המסים בעניין.

במאמר ״חדשות טובות לסטארט-אפים: רשות המיסים הודיעה על מהלך שיחסוך לכם הרבה כסף״ שפורסם באתר הקליניקה ביום 13 בדצמבר 2018, דווח על שינוי פנימי בעמדת רשות המסים, בכל הנוגע להטבות מס החלות על סטרטאפים מכוח החוק . כפי שנכתב, מדובר בשינוי שעשוי להיות משמעותי מאוד לחברות צעירות, אשר כעת עשויות ליהנות מהטבות מס מופלגות. החודש פורסמה גם תמצית החלטת מיסוי העוסקת בזכאות להטבות האמורות ובתוך כך בתנאים אשר יש לעמוד בהן. 

תמצית החלטת מיסוי הוא מסמך שבו רשות המסים לוקחת החלטת מיסוי מלאה, שהינה מסמך בן מספר רב של עמודים, ומתמצתת אותה לכדי עמוד או שניים, וזאת בכדי לאפשר לציבור הרחב להתוודע לעמדותיה העדכניות של הרשות.

במסגרת מאמר זה נשפוך אור על הנסיבות והאירועים שהובילו למתן החלטת המיסוי, אף מעבר לאלו שפורסמו בפומבי במסגרת פרסום תמצית החלטת המיסוי.

הטבות המס הרלוונטיות

הטבות המס במסגרת החוק אשר כיום גם סטארט-אפים קטנים עשויים להיות זכאים אליהם הינן:

1. תשלום מס חברות מופחת: במקום מס חברות רגיל בשיעור 23%, החברה תשלם מס חברות בגובה 16%, ובמקרים בהם מקום מושבה של החברה הוא באזור פיתוח א' תשלם החברה מס בגובה של 7.5% בלבד.

2. מס מופחת בחלוקת דיבידנד: כאשר החברה תחלק דיבידנדים, בעלי מניותיה יהיו כפופים למס בשיעור מופחת. במקום שיעורי מס רגילים החלים על דיבידנד (20%-25%) יחול מס בשיעור של 20% בלבד.

3. הטבה שלישית ואחרונה, היא מתן פחת מואץ בשל נכסים יצרניים. כלומר – יחולו שיעורי פחת גבוהים מאלו שנקבעו בתקנות.

התנאים העיקריים והשינוי בעמדת רשות המסים כפי שבא לידי ביטוי בתמצית החלטת המיסוי

בכדי שחברה תהא זכאית להטבות המס האמורות, עליה לעמוד במספר תנאים, כאשר המרכזי שבהן הינו ש-25% או יותר מהכנסותיה מהפעילות המזכה הינה מייצוא. בתוך כך, נכללים גם מקרים בהן הייצוא הינו למעשה מתן זכות לתושבי חוץ לשימוש בתוכנה שפותחה בחברה, וכן מתן שירותי מו"פ עבור תושב חוץ. 

במלים אחרות, סטארט-אפ שפיתח תוכנה ומוכר רישיונות או מקבל הכנסה מדמי מנוי לשימוש בתוכנה לחו"ל, עשוי ליהנות מהטבות המס האמורות.

השינוי העיקרי שכיום מאפשר גם לחברות קטנות ליהנות מהטבות אלו אין מקורו בחקיקה, כי עם בפסיקות בתי המשפט ובפרשנות רשות המסים. כך, עד לשלהי שנת 2018 רשות המסים פרשה את החוק ככזה המאפשר את קבלת הטבות המס האמורות רק במקרים בהם החברה העסיקה 8-10 עובדי פיתוח לפחות, באופן שלא אפשר, לעמדת הרשות, לחברות צעירות וקטנות ליהנות מהטבות אלו. ואולם לאחרונה כפי שדווח, חל שינוי בעמדת הרשות המאפשר גם לחברות המעסיקות עובדים בודדים ליהנות מהטבות המס.

במסגרת תמצית החלטת המיסוי שפורסמה לאחרונה, הוענקו הטבות המס לסטארט-אפ שהעסיק 6 עובדים מתוכם 3 עובדי פיתוח במשרה מלאה העובדים ממשרדי החברה (ולא מהבית). עם זאת, כמשרד המייצג בהליך, מעיד המשרד כי להערכתו ניתן ליהנות מהטבות המס אף במקרים בהם יש כמות נמוכה יותר של עובדי פיתוח, וזאת כל עוד מתבצע הליך אמתי של פיתוח וייצור, המשלב אלמנטים של חדשנות.

ניכר כי טוב עשתה רשות המסים ששינתה את עמדתה. זאת הן משום שלעמדתה הפרשנית הקודמת, לא הייתה לדעתנו אחיזה ממשית בלשון החוק. אבל חשוב מכך – משום שעמדתה הנוכחית הינה ראויה יותר משיקולי צדק ושוויון (שהרי מתן הטבות רק לגורמים חזקים, תוך שלילת ההטבות מסטרטאפים צעירים רק בגלל גודלם – נראית בלתי צודקת ובלתי שיוונית). כמו-כן, העמדה הנוכחית מתאימה יותר לשוק הטכנולוגיה המודרני, בו פעמים רבות באמצעות תהליכי אוטומציה ניתן לחסוך בכמות העובדים המועסקים בחברה ועל-ידי כך להתייעל ולשפר את רווחיות המיזם. 

לסיום, טוב יעשו סטארט-אפים אם יבחנו את זכאותם להטבות האמורות, אשר עשויות להפחית דרמטית את נטל המס (במקרים המתאימים), לאפשר למיזם צמיחה מהירה ולאותת למשקיעים שמדובר במיזם חדשני ויצירתי.

אריאל כץ, רו"ח (עו"ד)

עמוס כץ ושות' – רואי חשבון

רו"ח אריאל כ"ץ, מנהל את הסניף התל-אביבי במשרד עמוס כץ ושות' – רואי חשבון, בוגר תואר שני בהצטיינות במשפטים, האוניברסיטה העברית, ירושלים. בוגר שנת השלמה בחשבונאות (שנה ד'), האוניברסיטה העברית, ירושלים ותואר ראשון בהצטיינות יתרה בחשבונאות ובמשפטים, האוניברסיטה העברית, ירושלים. מלבד היותו רואה חשבון, הוסמך אריאל כעורך דין, ועבד למעלה משנתיים במחלקת המסים של משרד עורכי הדין המוביל הרצוג פוקס נאמן בתל-אביב.

אין לראות במידע המוצג כייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. המידע עשוי להיות לא מעודכן ולהשתנות בכל עת ללא הודעה מראש או בדיעבד.