עולם הסטרטאפים רווי באי ודאות ובסיכונים רבים. לכן, על יזם אשר חפץ להוציא לפועל את המיזם שלו, לבדוק ולהעמיק בנושאים שונים כמו הפן המקצועי של המיזם, האופק העסקי-כלכלי, וכמובן הנושא המשפטי שצץ מתחילת הדרך לאורך חייו של הסטארט-אפ. לפיכך, רצוי לקיים פגישה ראשונית עם עו"ד על מנת שיתרום מניסיונו המקצועי לטובתו של הסטארט-אפ שלכם. לרוב פגישה ראשונית הינה בחינם, ומעניקה מידע חשוב ליזם שלעיתים לא יודע באילו סוגיות משפטיות ועסקיות הוא עלול להיתקל.
עו"ד טוב וחשיבותו בתחילת הדרך
אם תשאלו רבים, עו"ד טוב צריך להיות מקצועי, אמין, בעל ניסיון מוכח בתחום וכמובן, יעיל. תפקיד העו"ד אמנם מתבטא בתחימת גבולות משפטיים ברורים ליזם אשר לעיתים נוטה לחשוב שונה, חוצה גבולות ואף יש שיגידו "חולם באספמיה". אך בעיני, יתרונו של עורך דין לסטארטאפים טוב מתבטא בכך שהוא יכול לאפשר לחולם החזון למצוא את הפתרון העסקי הטוב ביותר במסגרת מגבלות החוק, אשר יעזור לו לממש את חזונו בפועל גם אם הדבר נראה כבלתי אפשרי. מתחילת דרכו של היזם נקרות בפניו סוגיות משפטיות מאתגרות להן עו"ד יכול לתת מענה. לעיתים ישנם נושאים אשר נראים כזניחים אך מתגלים לבסוף כבעלי משמעות רבה. מכאן שקיימת חשיבות להצגת תמונה מפורטת ככל שניתן לעורך הדין.
איזה מידע רצוי למסור בפגישה הראשונה
פגישה עם עו"ד יכולה להיות מלחיצה בהתחלה, אך גם מרגשת מכיוון שזהו עוד שלב בדרך להגשמת החלום שקורם עור וגידים. לצורך כך יש להיערך מבעוד מועד ולארגן את הנושאים עליהם אתם רוצים לספר לו בפגישה. לאחר לחיצות הידיים ושיחת החולין, חשוב לספר לעו"ד את הרקע העובדתי של המיזם שלכם, תוך מתן דגש להסכמים מחייבים\משפטיים אשר יש כבר בידיכם מול שותפים עסקיים, נותני שירותים, צדדים שלישיים וכו'. מידע זה חשוב מאוד, יסייע לו להבנת השתלשלות חיי המיזם שלכם ויעניק לו סקירה כללית לגבי הסוגיות המשפטיות אשר נותרו על הפרק. אפרט להלן כמה סוגיות חשובות במיוחד שרצוי שתכירו:
הסכם מייסדים
סטארט-אפ אשר הוקם ע"י שלושה חברי ילדות ובו חלוקת הכוחות (אחוזי המניות והגדרת התפקידים) נקבעו בע"פ, ללא שום הסכם מחייב אלא לצד אמונה חברית ש"כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם", בעולם העסקי לרוב- לא שורד. אז מה קורה במידה ואחד מהמייסדים חושב לעזוב הכול בפתאומיות ולטייל בעולם? או מחליט שזה לא מתאים לו? למי עוברות המניות? חוק מרפי דופק בדלת תמיד כשהכי לא מצפים לו- בעיצומו של תהליך הקמת המיזם, בעיות מסוג זה, הן האחרונות שיזם רוצה להתמודד עמן. לכן יש לדאוג להסדיר יחסים אלו באמצעות הסכם מייסדים אשר מפשט את היחסים בצורה הטובה ביותר ומתמודד עם בעיות שלעיתים צצות כמה שנים אחרי.
הסכם סודיות
יש לעדכן את העו"ד אם אתם רוצים לחלוק את הרעיון שלכם עם עוד אנשים (סביר להניח שכן), לשם כך רצוי שהוא יכין לכם הסכם סודיות (NDA Agreement) כך שתגנו על עצמכם ועל הרעיון שלכם כשאתם נמצאים בפגישת משקיעים או מעסיקים איש מקצוע בתחום.
קניין רוחני
קניין רוחני הינו שם כללי לנכסים בלתי מוחשיים שנוצרו ע"י אדם או פותחו על-ידו. דיני הקניין הרוחני מקנים הגנה ליוצרים או ממציאים של אותם נכסים, ובכך מעודדים את החברה להמשיך ולפתח מוצרים חדשים אשר נועדו לקדם את טובתה תוך שמירה והגנה על מוניטין היוצר. אפשט זאת באמצעות דוגמה. במידה וצד שלישי תרם למיזם שלכם, למשל מעצב גרפי אשר עיצב את הלוגו של החברה, יש לוודא שהצד השלישי (אותו מעצב) חתם על ויתור בזכויות של הקניין הרוחני (IP) של החברה, כך שהן עוברות לבעלות החברה שלכם.
קוד פתוח
"קוד פתוח" בעולם התוכנה משקף קוד מקור אשר פתוח ונגיש לשימוש ועריכה של נחלת הכלל, כל עוד המשתמש עומד בתנאי שימוש מסוימים. במידה והשתמשתם בקוד פתוח (Open Source) לפיתוח התוכנה שלכם, יש לוודא מהם תנאי השימוש ברישיון של אותו קוד פתוח. ישנם סוגי רישיונות שונים אשר מתירים זכויות וחובות שונות בהתאם לשימוש בהם אפילו אם הם בחינם. לדוגמא קוד אשר מתיר שימוש בו, אך מטיל לצד זאת חובה של שיתוף התובנות בעדכון הקוד לאחר שערכתם או שדרגתם אותו כלפי כל מי שמבקש בקהילת ה-Open Source. לכן, רצוי להפנות לעו"ד את המידע לגבי סוג הרישיון או הקוד כך שיוכל לבצע בדיקה אם אתם עומדים בתנאים הנדרשים לשימוש בו.
הקמת חברה
להקמת חברה יתרונות רבים עליהם חשוב שתשמעו. ברוב המקרים, לפני הפגישה עם העו"ד לא תהיו בעלי חברה רשומה המייצגת את המיזם שלכם, אך תמיד טוב לראות את התמונה בכללותה. הקמת חברה הינה שלב חשוב בחיי המיזם שלכם מכמה שיקולים:
1. היבט מיסויי: מס החברות נמוך יותר ממס על יחידים. נכון לשנת 2017 הוא עומד על 24% ואף צפוי לרדת ב-2018, אך נתון לשינויים מדי שנה.
2. הגנה על הקניין הרוחני: יצירות שנוצרו ע"י מייסדי החברה או לשם פעילותה, עוברים בצורה "בלתי מוחשית" לבעלות החברה (למשל: פטנטים וסודות מסחריים).
3. "עקרון האישיות המשפטית הנפרדת": החברה הינה ישות משפטית עצמאית ונפרדת מבעלי המניות שלה או מייסדיה. היא בעלת זכויות וחובות, ובזכות כך מוענקת הגנה משפטית לבעלי המניות בנפרד מהחברה (מלבד מצבים קיצוניים).
4. משקיעים יעדיפו להשקיע בחברה ולא בכיסו הפרטי של אדם: ההתנהלות והתדמית שלכם מאחורי הרעיון אותו תעמידו להשקעה, הינם פן חשוב ברצון של המשקיע העתידי שלכם להשקיע בפיתוח הרעיון המוצע. כאשר קיימת חברה רשומה, יש בכך להעיד על התנהלות מכובדת ורצינית של העסק שלכם, ובכך לעודד את המשקיע להשקיע בכם.
טיפים נוספים
*מימונים חיצוניים: רגע, אולי בכלל אתם יכולים לקבל סיוע מהמדינה או מארגונים שונים אשר יעזרו לכם? ישנן תכניות שונות כמו תכנית המדען הראשי של משרד הכלכלה, אשר ממומנת ע"י ממשלת ישראל ומשקיעה כסף במיזמים אשר עונים לקריטריונים מסוימים תוך יצירת שיתופי פעולה ייחודיים. כמובן שגם השתתפות בתוכנית שכזו מלווה בהיבטים משפטיים אותם יש לבחון ולעדכן את העו"ד במידה ופונים לכיוון שכזה.
*ניגוד עניינים: לפי כלל 14 לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, בעת בחירת העו"ד יש לשים לב שהוא אינו מייצג שני צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין, שכן במצב כזה עליו לבחור ולייצג צד אחד. מצב כזה יכול לקרות למשל בפגישה עם המשקיעים אשר מביאים את עורך דינם על מנת שיטפל בעסקה זו. שני הצדדים רוצים להגן על עצמם, ובמצב כזה סביר שנאמנותו של העו"ד תהיה כלפי המשקיע ולא כלפי היזם.
*חממות\אקסלרטורים: תכניות אלו, מעניקות השקעה כספית, ייעוץ וליווי עסקי למיזם לאורך תקופה משתנה של כמה חודשים ע"י מנטורים בתמורה לאחוזים במיזם. ישנם יתרונות נוספים כמו מתן שימוש בחללי העבודה שלהם ועזרה ביצירת שיתופי פעולה, קשרים ועוד. התנאים משתנים לפי אותה חממה או אותו אקסלרטור, ונושא זה שווה בדיקה במידה ואתם בתחילת הדרך, שכן הרבה מאוד יזמים נעזרים בהם.
לסיכום, עולם הסטארט-אפים יצירתי מאוד ומלווה בחדשנות ומקוריות תמידית. נוכח כך, כמות הסוגיות המשפטיות אשר עלולות לצוץ במשך הדרך הינן רבות ולכן, עליכם להיערך בהתאם. כל שנותר לי הוא לאחל לכם הרבה בהצלחה, זכרו שהדרך תהיה רצופה במכשולים רבים, אך אם אתם מאמינים ברעיון שלכם, אל תוותרו לרגע על החלום.
*כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי*
