מי לא חולם להמציא את הוויז הבא? להמציא סטארט-אפ ששווה מיליוני דולרים, למכור אותו לחברת ענק ולשבת על חוף בבורה בורה עם קוקוס ביד מבלי לדאוג לאוברדרפט? הרי התשובה לשאלה פשוטה והיא למעשה כולנו.אך לפני הכל, יש לוודא שאנחנו מוגנים מלעשות את הטעויות הנפוצות. אז רגע לפני, איגדנו עבורכם את הנקודות העיקריות שיסייעו לכם להפוך את הפנטזיה למציאות בדרך הנכונה, הבטוחה והמוגנת ביותר.
1. הסדרת הקניין הרוחני של המיזם: קניין רוחני מהווה את הנכס העיקרי של חברות סטארט-אפ והשיקול המרכזי לרכישתן. דיני הקניין הרוחני נוצרו מתוך הכרה בצורך להגן על זכויותיהם של ממציאים, יוצרים, מעצבים ועל מי שהשקיע בבניית מוניטין למוצר/שירות וכן על מנת ליצור תמריץ לפעילותם. ישנם סוגים שונים של קניין רוחני, לכן תחילה עליכם להבין את ההבדלים בין הסוגים ולבחון איזו הגנה תתאים למיזם שלכם:
זכויות יוצרים – המוסדרים בחוק זכויות יוצרים, תשס"ח – 2007 (להלן: "חוק זכויות יוצרים"). לפי החוק, זכות יוצרים חלה על יצירה מקורית שהיא יצירה אומנותית שהינה רישום, ציור, פיסול, מפה, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירה הכוללת יצירה ספרותית כלומר, יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה או לקט וכן תוכנת מחשב, יצירה דרמטית לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה מוסיקלית או מחול ופנטומימה וכן תקליט. חשוב לזכור שהגנת זכות יוצרים לא תעמוד לרעיון אלא רק לדרך הביטוי שלו – היזהרו!
פטנט – מוסדר בחוק הפטנטים, תשכ"ז – 1967, המגדיר פטנט כאמצאה, בין אם מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית. רישום הפטנט הינו סוגיה מהותית – הראשון לרשום את הפטנט יזכה להגנה במשך 20 שנה להמצאתו. חשוב לציין, שרישום הפטנטים הוא פרטני לכל מדינה ומדינה.
מדגם – המוגדר בפקודת הפטנטים והמדגמים אשר קובע שמדגם הוא עיצוב חיצוני ייחודי וחדשני למוצר. יש צורך לרשום את המדגם אצל רשם המדגמים וההגנה תעמוד לכם למשך 15 שנה.
סימן מסחר – לפי פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב – 1972, סימן מסחר הוא סימן המשמש או אמור לשמש אדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר. כלומר, מדובר בשם, מותג או לוגו ייחודי המהווה אמצעי זיהוי של המיזם או היצרן. את סימן המסחר יש לרשום אצל הרשם לסימני מסחר. ההגנה הינה טריטוריאלית, כלומר, יש להגן על הסימן בכל מדינה ומדינה. לפני הפניה לרשם סימני המסחר מומלץ לבקר באתר רישום סימני המסחר בכדי לוודא שלא קיים סימן מסחר זהה או דומה רשום.
סוד מסחרי – לפי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999, סוד מסחרי הוא מידע עסקי אשר שווה המון כסף, אך השמירה עליו נתונה בידי המחזיק בו ולא מוגנת במובן הקלאסי של הקניין הרוחני שכן מדובר בזכות יחסית. טענה של גזל סוד מסחרי מהווה טענה נלוות ולא עילה העומדת בפני עצמה.

2. הבטחת סודיות: שמירה על סודיות המידע הקנייני של המיזם הינה סוגיה שאינה סובלת דיחוי. ישנה חשיבות לשמור על הפרטים המהותיים לעסקי המיזם. בכדי להימנע מחשיפה של המידע הרגיש לעסק והימנעות מהליכים משפטיים בכל הקשור לבעלות הקניין הרוחני של המיזם אני ממליצה לדרוש מהעובדים ו/או היועצים ו/או נותני השירות איתם יתקשר המיזם, לחתום על הסכם סודיות הידוע בשמו המקצועי Non Disclosure Agreement או בקיצור– NDA. ה-NDA, הינו חוזה משפטי בין שני צדדים שמטרתו להסדיר ולהגביל את החשיפה, שימוש והפצת המידע של המיזם וכן, ככל שרלוונטי, מסדיר את הבעלות בקשר עם פיתוחים עתידיים הנובעים מההתקשרות עם המיזם.
3. שימוש בקוד פתוח: מיזמים רבים מבססים את הטכנולוגיה שלהם על בסיס קוד פתוח. קוד פתוח מקורו בתוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש לכל מי שחפץ בו. הקוד מקור כאמור מפורסם על ידי החברה המפתחת שלו המאפשרת לכל המעוניין לעשות בקוד מקור שימוש לרבות לבצע בו שינויים. קוד פתוח הוא שם שעלול להטעות, קוד פתוח הינו צורת ביטוי לתוכנת מחשב. לפיכך, על אף היותו פתוח, זכויותיהם של יוצרי הקוד הפתוח מוגנים לפי חוק זכויות היוצרים במדינת ישראל, תוכנת מחשב מוגנת. כל שימוש ברכיבי קוד הפתוח על ידי צד ג', כפופים לתנאי הרישיון והשימוש של הקוד הפתוח עליו התבסס המיזם. לכל קוד פתוח רישיון שונה ויש לשים לב לתנאי הרישיון ואופן השימוש בקוד הפתוח. לכן, חשוב לזכור ששימוש בקוד פתוח עלול להיות מלווה בדרישות רבות שיחולו על הקוד החדש שיפתח המיזם וכי במקרים מסוימים אף בעלות בחלק ו/או כל הזכויות בקוד החדש תהיינה שייכות לחברה אשר פיתחה את הקוד הפתוח עליו התבסס המיזם. אז יזמים, גם אם אתם חושבים שמצאתם את הקוד המושלם, שימו לב לדרישות השימוש שלו המופיעות ברישיון הקוד הפתוח אשר עלולים ל"זהם" את הזכויות הקנייניות של הקוד שיפתח המיזם.

4. הסכם מייסדים: אם ברצונכם לפתח את המיזם יחד עם שותפים נוספים, כדאי לכם בראש ובראשונה להסדיר את היחסים ביניכם בהסכם מייסדים. כדאי לחתום על הסכם המייסדים שברור מי היזמים שהקימו את החברה. הסכם המייסדים הוא הבסיס למערכת היחסים העתידית של השותפים אשר מעוניינים לנהל יחדיו עסק במסגרת של חברה, כאשר בהסכם זה מסדירים את מערכת היחסים העסקית והמשפטית, ומתווים בין השאר: את הדרך להקמה, מבנה ההון וחלוקת הסמכויות בין בעלי המניות, אופן קבלת החלטות וניהול החברה ביום יום, מנגנוני פתרון נכון של סכסוכים ומחלוקות עתידיות (לדוגמא, כאשר אחד היזמים עוזב) ועוד. מבחני המציאות מוכיחים את החשיבות בהסדרת היחסים בין השותפים לעסק כבר בראשיתו. למעשה הסכם המייסדים הינו הסדרת מערכת היחסים בין השותפים. ניתן להקביל את הסכם המייסדים ל"הסכם ממון" בין בני זוג אשר מטרתו להסדיר סוגיות עתידיות במקרה של מחלוקת. חשוב לזכור בעת שחותמים על הסכם המייסדים, שכל הצדדים ישלטו בשפה בה נכתב ההסכם. אין טעם לערוך הסכם בשפה האנגלית, במידה ולא כל השותפים שולטים בשפה. בנוסף, צריך להתעקש שההסכם יהיה כתוב בשפה ברורה ולא "שפה משפטית". אם יש סעיף שלא מובן, עדיף לנסח אותו מחדש מאשר להתלות בהבטחות שהסעיף יובהר בעתיד.
5. הקמת חברה: חברה בע"מ הינה ישות משפטית נפרדת אשר נושאת עימה חובות וזכויות משלה. משמעות הדבר היא שמייסד שמקים חברה נושא באחריות לחובותיה של החברה רק עד גובה הון המניות שברשותו. כלומר גם במקרה בו המיזם ייקלע לקשיים, בעלי המניות לא חבים באחריות אישית כלפי חובות החברה, למעט במקרים מסוימים, בהם ניתן לבצע הרמת מסך משפטית, ובכך לתבוע באופן ישיר את בעלי מניות החברה, אבל מדובר בהליך חריג ונדיר. וזאת לעומת מייסד אשר לא התאגד כחברה, ניתן בקלות יתרה, לתבוע אותו באופן אישי לשלם בגין חובות המיזם, וכן לתבוע אותו כאשר מתגלעים חילוקי דעות בנושאים שונים. כמו כן, הקמת חברה תורמת למעמד החברה בהליכי גיוס כספים ממשקיעים חיצוניים כאשר חברה נתפסת כמשהו בטוח יותר מאשר מיזם שטרם התאגד כחברה. עם זאת חשוב לזכור כי, ייסוד של חברה מחייב עמידה בכללים של רישום החברה, ניהול ספרים, ודרישות חוקיות נוספות כגון קביעת תקנות, הגשת דוחות כספיים ועוד הכרוכים בעלויות חודשיות/שנתיות.
לסיכום, להכרת האספקטים המשפטיים חשיבות רבה בבניית מיזם מצליח. אי ידעת המגבלות המשפטיות בקשר עם קניין רוחני והסכם המייסדים מהווים כמה מהסיבות העיקריות לאי ההצלחה של הרבה חברות סטארט-אפ. כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של המיזם שלכם כדאי ללמוד מניסיונם של אחרים ולא לחפש קיצורי דרך!
